Sivut kuvina
PDF
ePub

IT

לַיהוָה וְכָל־פֶטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךְ הַזְכָרִים

לַיהוָה: 13 וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶה בְשֶׁה וְאִם־לֹא תִפְדֶה מפטיר וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אֶדָם בְּבָנֶיךְ תִּפְדֶּה : 14 וְהָיָה כִּי־

יִשְׁאָלְךְ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: 15 וַיְהִי כִּי־־הִקְשָׁה פַרְעה לְשִׁלְחֲנוֹ וַהֲרֹג יְהוָה כָּל־בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכָר אָדָם וְעַד־־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־־כֵּן אֲנִי זבֵחַ לַיהוָה כָּל־־פֶטֶר רֶחֶם הַזְכָרִים וְכָל־־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶה: 16 וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְלָה וּלְטְוֹטָפת בֵּין עֵינֶיךְ

כִּי בְּחזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם :

ST

:

[ocr errors]
[blocks in formation]

בשלח

[ocr errors]

סדר 17 וַיְהִי בְּשַׁלַח פַּרְעה אֶת־הָעָם וְלֹא־־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר

אֱלֹהִים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: 18 וַיִּטֶב אֱלֹהִים אֶת־הָעֶס דֶרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סְוּף וַחֲמִשִּׁים עֶלְוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: 19 ויקח מֹשֶׁה אֶת־ עֶצְמְוֹת יוֹסֵף עַמְוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פַּקד יִפְקְד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי

אִתְּכֶם: 20 וַיִסְעוּ מִסְכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר : 21 וַיהוָה הִלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן נְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַילָה בְּעַמוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלַיְלָה : 22 לֹא־־יָמִישׁ עַמְוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם :

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר: 2 דִּבֶּר אֶל-בני ישְׂרָאֵל וְיָשְׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִי הַחֲיוֹת בֵּין מִגְדָּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֿן נִכְחוֹ הַחֲנוּ עַל־הַיָּם: 3 וְאָמַר פַּרְעה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבָכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר : 4 וְחָזַקְתִּי אֶת־לֵב־פַּרְעה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה

פ

יד

3

4

is bought for money, when thou out of the house of bondage; * hast circumcised him, then shall for by strength of hand the LORD he eat thereof.

brought you out from this place: 45 A foreigner, and an hired there shall no leavened bread be servant shall not eat thereof.

eaten. 46 In one house shall it be 4 This day came ye out in the eaten ; thou shalt not carry forth month Abib. ought of the flesh abroad out of 5 | And it shall be when the the house: neither shall ye break LORD shall bring thee into the land a bone thereof.

of the Canaanites, and the Hittites, 47 All the congregation of Israel and the Amorites, and the Hivites, shall keep it.

and the Jebusites, which he sware 48 And when a stranger shall unto thy fathers to give thee, a sojourn with thee, and will keep land flowing with milk, and honey, the passover to the Lord, let all that thou shalt keep this service his males be circumcised, and in this month. then let him come near and keep 6 Seven days shalt thou eat it; and he shall be as one that is unleavened bread, and in the born in the land : for no uncircum- seventh day shall be a feast to the cised person shall eat thereof. LORD.

49 One law shall be to him that 7 Unleavened bread shall be is home-born, and unto the stranger eaten seven days; and there shall that sojourneth among you.

no leavened bread be seen with 50 Thus did all the children of thee, neither shall there be leaven Israel; as the LORD commanded seen with thee in all thy, quarters. Moses and Aaron, so did they. 8 And thou shalt shew thy

51 And it came to pass the self- son in that day, saying, This is same day, that the Lord did bring done because of that which the the children of Israel out of the Lord did unto me when I came land of Egypt, by their armies. forth out of Egypt. § CHAP. XIII.

9 And it shall be for a sign 1 The first-born are sanctified to

unto thee upon thine hand, and God. 3 The memorial of the

for a memorial between thine passover is commanded. 21 God eyes; that the Lord's law may be guideth them by a pillar of a

in thy mouth: for with a strong cloud, and of fire.

hand hath the Lord brought thee

out of Egypt. AND the Lord spake unto Moses, 10 Thou shalt therefore keep saying,

this ordinance in his season from 2 Sanctify unto me all the year to year. first-born, whatsoever openeth the 11 And it shall be when the womb among the children of Israel, LORD shall bring thee into the land both of man and of beast: it is of the Canaanites, as he sware mine.

unto thee, and to thy fathers and 3 I And Moses said unto the shall give it thee. people, Remember this day, in 12 That thou shalt set apart I which ye came out from Egypt, unto the Lord all that openeth the

* Heb. Servants. Ś This ineans, that the Lord had done such wonders in order for us to keep his commandments, and this in particular.

I Heb. And thou shalt cause to pass over. 22

:

:

L"

ס

פ

שביעי יג

2

3

כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ : 45 תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא־יאכַל בּוֹ : 46 בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לְא־תוֹצִיא מִן־ הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חִוּצָה וֶועצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ : 47 כָּל־ עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ : 48 וְכִי־יָגוּר אִתָּךְ בֵּרַ וְעָשָׂה פסח לַיהוָה הַמָוֹל לוֹ כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתוֹ וְהיה כְּאֶזרָח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יאכַל בּוֹ: 49 תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם : 50 וַיַּעֲשׂוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִיָּה יְהוָה אֶת־־משֶׁה וְאֶת־־אַהֲרן כֵּן עָשׂוּ

51 ויהי בעצם הַיום הזה הוֹצִיא יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם :

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶׁה לֵאמר : 2 קָדֵשׁ־לִי כָל־ בְּכוֹר פָּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶדֶם וּבַבְּהֵמָה לִי הוא : 8 וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחזֶק יָד הוצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: 4 הַיּוֹם אַתֶּם צְאִים בְּחדֶשׁ הָאָבִיב: 5 וְהָיָה כִּי־יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל־ אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמרִי וְהַחִוּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֵת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹרָה הַזְאת בַּחדֶשׁ הַזֶּה: 6 שִׁבְעַת יָמִים תּאכַל מצת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: 7 מָצוֹת יֵאָכֵל אֶת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךְ חָמֵץ וְלֹא־יִרְאֶה לְךָ שָׂאר בְּכָל־נְבְלֶךְ : 8 וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר ה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: 9 וְהָיָה לְךְ לְאוֹת על־יָדָל וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךְ

בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם: 10 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֲקָה הַזֹּאת לְמִיִעַדָה מִיָמִים יָמִימָה :

וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךְ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֵיךְ וּנְתָנָהּ לָךְ : 12 וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶטֶר רֶחֶם

6

[ocr errors]

:

8

פ

11

:P

[ocr errors][merged small][ocr errors]

at midnight the LORD smote all them such things as they required: the first-born in the land of Egypt, and they spoiled the Egyptians. from the first-born of Pharaoh, 37 And the children of Israel that sat on his throne, unto the journeyed from Rameses to Sucfirst-born of the captive that was coth, about six hundred thousand in the * dungeon; and all the first- on foot that were men, besides born of cattle.

children. 30 And Pharaoh rose up in the 38 And a mixed § multitude night, he and all his servants, and went up also with them; and all the Egyptians; and there was flocks, and herds, even very much a great cry in Egypt: for there cattle. was not a house where there was 39 And they baked unleavened not one dead.

cakes of the dough which they 31 And he called for Moses brought forth out of Egypt, for it and Aaron by night, and said, was not leavened: because they Rise up, and get ye forth from were thrust out of Egypt, and could amongst my people, both ye and not tarry, neither had they prethe children of Israel: and go, pared for themselves any victual

. serve the LORD, as ye have said. 40 | Now the sojourning of

32 Also take your flocks and the children of Israel, who dwelt your herds, as ye have said, and in Egypt, was four hundred and be gone: and bless me also. thirty years. I

33 And the Egyptians were 41° And it came to pass, at the urgent upon the people that they end of the four hundred and thirty might send them out of the land years, even the self-same day || it in haste: for they said, We be all came to pass, that all the hosts of

the LORD went out from the land 34 And the people took their of Egypt. dough before it was leavened, their 42. It is a night to be much kneading-troughs being bound up observed unto the LORD, for in their clothes upon their shoul- bringing them out from the land ders.

of Egypt: this is that night of the 35 And the children of Israel LORD to be observed of all the did according to the word of children of Israel, in their generaMoses: and they borrowed of the tions. Egyptians jewels of silver, and 43 | And the Lord said unto jewels of gold, and raiment. Moses and Aaron, This is the 36 And the LORD gave the peo

ordinance of the passover: there ple favour in the sight of the shall no stranger eat thereof. Egyptians, so that they lent unto 44 But every man's servant that

[ocr errors]

dead men.

• Heb. House of the pit.

$ Heb. A great mixture. $ I must observe here, that, when Scripture mentions a number of years, it very often omits telling us whence that number begins; as we see in the second Samuel, chap. xv. ver. 7.

* And “it canse to pass, after forty years, that Absalom said, &c." Now it is known that Absalom did not attain that number of years; and of this there are many more instances.- Now the period, from which we begin these 430 years, we find, must be from Abraham's setting out from Us Casdim, he being then seventy years old, which was thirty years before the birth of Isaac, and from which time it may be said that he lived under the special protection of God in a land that was not his own; and that was the first time that we are told that God took notice of him, to grant him the gift of prophecy. Now, thirty years before the birth of Isaac, sixty of Isaac before the birth of Jacob, one hundred and thirty of Jacob when he went down to Egypt, and two hundred and ten of their stay in Egypt, make up the four hundred and thirty years here mentioned.

I This refers to the fourteenth day of the month above mentioned, after the slaughter of the firstborn, but not to the end of the four hundred and thirty years.

Heb. A night of observation,

[ocr errors]

:

בַּחֲצִי הַלַיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל־־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִשׂ מִבְּכָר פַּרְעֹה הַיָּשָׁב עַל־כִּסְאוֹ עַד בְּכָר הַשְׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה : 30 וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל־עֲבָדָיו וְכָל־מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרַיִם כִּי־אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מֵת : 31 וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַם־אַתֶּם גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָוּ עַבְדְוּ אֶת־־יְהוָה בְּדַבֶּרְכֶם : 32 גַם־צֵאנְכֶם גַם־בְּקַרְכֶם קְחָוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם־אֹתִי : 33 וַתַּחֲזַק מִצְרַיִם עַל־הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְחֶם מִן־הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ בְּלָנוּ מֵתִים: 34 וַיִּשְׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקְוֹ טֶרֶם יִחְמֶץ מַשְׁאֲרֹתָם עֶרְלַת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שְׁכְמָם : 35 וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבֵר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת: 36; וַיהוָה נָתַן אֶת־־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַשְׁאִלְוּם וַנַצְלָוּ אֶת־ 37 וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעַמְסֵס סְכָּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֵלֶף רַגְלֵי הַגְבָרִים לְבַד מִטָף: 38 וְגַם־עֶרֶב רַב עָלֶה אִתָּם וְצִאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאד : 39 וַיֹּאפוּ אֶת־ הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עוּת מַצְוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי־נְרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהּ וְגַם־־צֶדֶה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם : 40 וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה : 41 ויהי מְקֵץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל־צִבְאוֹת יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : 42 ליל שִׁמְרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הִוּא־ הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שְׁמָרֶים לְכָל־־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדרתָם : 43 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־־משֶׁה וְאַהֲרֹן זְאת חקת הַפָּסַח כָּל־בֶּן־נֵכָר לֹא־יֹאכַל בּוֹ : 44 וְכָלקֶעבֶד אִישׁ מִקְנַת־

מִצְרָיִם :

פ

[ocr errors]

41

פ

43

« EdellinenJatka »