Sivut kuvina
PDF
ePub

לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קְצָה בַּלֶחֶם הַקְלקל : 6 וַיְשַׁכַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְחָשִׁים הַשְׂרָפִים וַיְנַשְׁכוּ אֶת־הָעָם וַיָּמָת עַם־רָב מִיִּשְׂרָאֵל: 7 וַיָּבֹא הָעָם אֶל-משֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי־דִבַּרְנוּ בַיהוָה וְלָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וְיָסַר מֵעָלֵינוּ אֶת־הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵל משֶׁה בְּעַד הָעָם: 8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-משֶׁה עֶשֶׂה לִךְ שָׁרף ושים אֹתוֹ עַל־נֶס והיה כָּל־הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: 9 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת

וַיְשִׂמֵהוּ עַל־הַנֵּס וְהָיָה אִם־־נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת־־אִישׁ ששי וְהִבִּיט אֶל־נְחַשׁ הַנְחֹשֶׁת וָחִי : 10 וַיִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וַיַּחֲנוּ בְּאֹבָת : ו וַיִסְעוּ מֵאֹרֹת וַיַּחֲנוּ בְּעַי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרָח הַשָּׁמֶשׁ: 2וֹ מִשָּׁם נָסְעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל עֶרֶד :

13 מִשָּׁם נָסְעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִנְבָל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי : 14 עַל־כֵּן יֵאָמַר

בְּסֵפֶר מִלְחֲמַת יְהוָה אֶת־וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת־הַנְחָלִים אַרְנוֹן; 15 וְאֶשֶׁר הַנְחָלִים אֲשֶׁר נָטֶה לְשֶׁבֶת עֶר וְנִשְׁעַן לִנְבִוּל מוֹאָב: 16 וּמִשָּׁם בְּאֲרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמשֶׁה אֶסף אֶת־־־הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם :

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת־־הַשִׁירֶה הַזֹּאת עֲלֵי בְאֵר עֲנוּ־־לָהּ :

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים בָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֵלֶק בְּמִשְׁעֲנתָּם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה: 19 וּמְמַתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמָוֹת : 20 וּמִבָּמוֹת הַבֵּא אֲשֶׁר בְּשְׂדֵה מוֹאָב רִאשׁ הַפִּסְכָּה וְנִשְׁקְפָה עַל־

פְּנֵי הַיְשִׁימִן : שביעי 21 וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל־־סִיחֹן מֶלֶךְ־־הָאֱמֹרִי

לֵאמֹר: 2 אֶעְבְּרָה בְאַרְצֵךְ לֹא נְטֶה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ עַד אֲשֶׁר־־נַעֲבֹר 23 וְלֹא־נָתַן סִיחן אֶת

יִשְׂרָאֵל עֲבָר בִּנְבָל אסף סִיחן אֶת־־כָּל־־עַמוֹ וַיצא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל

ס

17

18

19

פ

גְבָלֶךְ

[ocr errors]

on my feet.

nor to the left, until we have into mount Hor, in the sight of passed thy borders.

all the congregation. 18 And Edom said unto him, 28 And Moses stripped Aaron Thou shalt not pass by me, lest I of his garments, and put them come out against thee with the upon Eleazar his son; and Aaron sword.

died there in the top of the mount: 19 And the children of Israel and Moses and Eleazar came down said unto him, We will go by the from the mount. high-way: and if I and my cattle

29 And when all the congregadrink of thy water, then I will tion saw that Aaron was dead, pay for it: I will only (without they mourned for Aaron thirty doing any thing else) go through days, even all the house of Israel.

CHAP. XXI. 20 And he said, Thou shalt not 4 The people bit by fiery serpents, go through. And Edom came out 7 are healed. 10 Sundry journeys. against him with much people, 21 Sihon and Og slain. and with a strong hand.

21 Thus Edom refused toʻgive AND whenking Arad the CanaanIsrael passage through his border: ite, which dwelt in the south, wherefore Israel turned away from heard tell that Israel came by the him.

way of the spies; then he fought 22 And the children of Israel, against Israel, and took some of even the whole congregation, jour-, them prisoners. neyed from Kadesh, and came

2 And Israel vowed a vow unto unto mount Hor.

the LORD, and said, If thou wilt 23 And the LORD spake unto indeed deliver this people into my Moses and Aaron, in mount Hor, hand, then I will utterly destroy by the coast of the land of Edom, their cities *. saying,

3 And the LORD hearkened to 24 Aaron shall be gathered unto the voice of Israel, and delivered his people: for he shall not enter up the Canaanites: and they utterly into the land which I have given destroyed them and their cities: unto the children of Israel, because and he called the name of the ye rebelled against my word at place Hormah. the water of Meribah.

4 | And they journeyed from 25 Take Aaron and Eleazar his mount Hor, by the way of the son, and bring them up unto Red sea, to compass the land of mount Hor:

Edom: and the soul of the people 26 And strip Aaron of his gar- was much discouraged § because ments, and

upon

Eleazar his son: and Aaron shall be gather- 5 And the people spake against ed unto his people, and shall die God, and against Moses, Wherethere.

fore have ye brought us up out of 27 And Moses did as the LOŃD Egypt, to die in the wilderness? commanded : and they went up for there is no bread, neither is

put them

of the way

* I do not think that destroying their cities can be the meaning of their vow; but the Hebrew word here used also means to devote or consecrate unto the Lord,

$ The Hebrew word here used, m3p, meaneth, to be straitened, or shrunk ; therefore I think that was grieved or fainted by the way, much properer than discouraged.

פ

:

do

25

[ocr errors]

וּשְׁמאול עַד אֲשֶׁר־יַעֲבֵר גְבלֶךְ : 18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלוֹם לֹא תַעַבְר בִּי פֶּן־בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ: 19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי־־יִשְׂרָאֵל מַמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם־מֵימֶיךְ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנֵי וְנָתַתִּי מִכְרָם רֵק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֶבְרָה: 20 וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֵר וַיצא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעָם כָּבֵד וּבְיָךְ חֲזָקָה: 21 וַיְמָאֵן אֱלֹוֹם נְתן אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶבר בִּגְבלו

ניט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו : חמישי 22 וַיִּסְעוּ מִפָּרֵשׁ וַיָּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל־הָעֵדָה הַר הָהָר:

23 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-משֶׁה וְאֶל־־אַהרן בְּהר הָהָר עַל־ גְּבוּל אֶרֶץ־אֱדוֹם לֵאמָר: 24 יאָסֶף אַהֲרן אֶל־עַמָּיו כִּי לֹא יָבא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֲשֶׁר־ מְרִיתֶם אֶת־פִי לְמֵי מְרִיבָה: 25 קַח אֶת אֶת־אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הַר הָהָר : 26

וְהַפְשֵׁט אֶת־־אַהֲרן אֶת־בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת־־אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמַת שָׁם : 27 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִנָּה יְהוָה וַיַּעֲלוּ אֶל־הַר הָהָר לְעֵינֵי כָּל־הָעֵדָה: 28 וַיִּפְשַׁט משֶׁה אֶת־אַהֲרן אֶת־בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת־אֶלְעָזָר ܕܸܪܪ

וַיָּמָת אַחֲרָן שֶׁסְ בְּרָאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן־הָהָר : 29 וַיִּרְאוּ כָּל־־הָעֲרָה כִּי נָע אַהַרְן וַיִבְכּוּ

אֶת־אַהֲרן שְׁלשִׁים יוֹם כּל בֵּית יִשְׂרָאֵל : ס כא וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ--עֲרָד יִשֶׁב הַנֶגֶב כִּי בָּא

יִשְׂרָאֵל דֶרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי : 2 וַיְדַר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם־נָתן תִּתֵּן אֶת־הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת־עָרֵיהֶם: 3 וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקָוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּנַעֲנִי וַחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת־עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם חָרְמָה : 4 וַיִּסְעוּ מֵהַר הָהָר דֶּרֶךְ יַם-סוּף לִסְבָב אֶת־אֶרֶץ אֲדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ־הָעָם בַּדֶּרֶךְ : 5 וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה לָמָה הֶעָלִיתנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין

TST

:1

S

.:1:1

3

1:1

פ

IT

4

5

3 And the people chode with 11 And Moses lift up his hand, Moses, and spake, saying, Would and with his rod he smote the rock God that we had died when our twice: and the water came out brethren died before the LORD. abundantly, and the congregation

4 And why have ye brought up drank, and their beasts also. the congregation of the LORD into 12 And the LORD spake unto this wilderness, that we and our Moses and Aaron, because ye becattle should die there?

lieved me not, to sanctify me in 5 And wherefore have ye made the eyes of the children of Israel ; us to come up out of Egypt, to therefore ye shall not bring this bring us in unto this evil place?' congregation into the land which it is no place of seed, or of figs, I have given them. or of vines, or of pomegranates, 13 This is the water of Meribah, neither is there any water to drink. "because the children of Israel

6 And Moses and Aaron went strove with the LORD: and he was from the presence of the assembly, sanctified in them. unto the door of the tabernacle of 14 And Moses sent messenthe congregation, and they fell gers from Kadesh, unto the king upon their faces : and the glory of Edom, Thus saith thy brother of the LORD appeared unto them. Israel, Thou knowest all the travel 7 And the LORD spake unto

that hath befallen us : Moses, saying,

15 How our fathers went down 8 Take the rod, and gather thou into Egypt, and we have dwelt the assembly together, thou and in Egypt a long time: and the Aaron thy brother, and speak ye Egyptians vexed us, and our unto the rock before their eyes, , fathers. and it shall give forth his water, 16 And when we cried unto the and thou shalt bring forth to them LORD, he heard our voice, and water out of the rock: so thou sent an angel, and hath brought shalt give the congregation and us forth out of Egypt: and behold, their beasts drink.

we are in Kadesh, a city in the 9 And Moses took the rod from uttermost of thy border. before the Lord, as he commanded 17 Let us pass, I pray thee, him.

through thy country: we will not 10 And Moses and Aaron gathered pass through the fields, or through the congregation together before the vineyards, neither will we drink the rock, and he said unto them, of the water of the wells: we will Hear now, ye rebels: must we go by the king's high-way, we fetch you water out of this rock ? will not turn to the right hand

Ver. 19. PURIFY HIMSELF.) This refers to the clean person that has sprinkled over the unclean, otherwise it would be a repetition ; therefore himself, as the English translator renders it, is quite

erroneous,

Ver. 20. This means if he entereth the sanctuary, as in verse 13, which refers to the tabernacle, and this to the temple which Solomon was to build.

Note, This is the water of purifying, mentioned in chap. viii, ver, 17. CHAP. XX. ver. 1. This conjunction, then, as the English translator has rendered it, I think implies as if it was connected with the last event, which is not the case;for, it was many years afterwards. And this must have been the fortieth year after their coming out of Egypt, as may

be seen by the death of Miriam and Aaron, related in this chapter : for which reason, it should have been rendered now.

• The Hebrew verb means, brought, not brought up.

[ocr errors]

5

פ

אַהֲרְן: 8 וַיִּרֶב הָעָם עַם־משֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלִי נֶוֶעני בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה: 4 וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת־קְהַל יְדֹוָה אֶל־־הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעֵירֵנוּ : 5 וְלָמָה הֵעליתנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לְאוֹמְקִוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרְמוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת: 6 וַיָּבא משֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל־־פֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל־־־פְּנֵיהֶם וַיִּרְא כְבוֹד־־יְהוָה

אֲלֵיהֶם : שלישי 7 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: 8 קח אֶת־־הַמַטֶה

וְהַקְהֵל אֶת־הָעֲדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךְ וְדִבַּרְתֶּם אֶל־ הַסֶלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָי וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן־הַסֶלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת־הָעֲדֶה וְאֶת־בְּעִירָם: 9 ויקח משֶׁה אֵתי הַמַּטֶה מִלִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִיָּהוּ : 10 וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרן אֶת־הַקָּהָל אֶל־פְּנֵי הַסֶלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּ־ נָא הַמָּרִים הֲמִן־הַסֶלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: 11 וַיָּרֶם משֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶלַע בְּמַטֵהוּ פַּעֲמָיִם וַיִּצְאוּ מַיִם רַבִּיסְוַתֵּשְׁתְּ הָעֵרֶה וּבְעִירָס : יְהוָה אֶל־־משֶׁה וְאֶל־־אַהֲרֹן יַעַן לֹא־־הֶאֱמַנְתָּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־־ הַקָהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם : 13 הֵמָּה

מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר־רָבוּ בְנֵי־־יִשְׂרָאֵל אֶת־־יְהוָה וַיִּקָדֵשׁ רביעי בָּם :

14 וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מְקָרֵשׁ אל־מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךְ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ : 15 וירדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרִימָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיִּרְעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ : 16 וַנִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיִּשְׁמַע קלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצְאֵנוּ מִמִּצְרַיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָרֵשׁ עֶר קְצֵה גְבוּלֶךְ : 17 נַעְבְּרָה־נָּא בְאַרְצֵךְ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לָא נְטֶה יָמִין

ס

12 וַיֹּאמֶר

[ocr errors]

ס

< :

16

« EdellinenJatka »